הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

הצדדים הסמיכוני לפסוק בתביעה זו בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט וזאת לאחר שמיעה קצרה של הנהגים ברכבים שהיו מעורבים בתאונה.

התביעה הינה תביעה לשיבוב בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בגין נזקים שנגרמו לרכב המבוטח על ידי התובעת בגין תאונה שארעה ביום 21.4.12, וזאת בסך כולל של 7,000 ש"ח.

המדובר בתאונה שארעה בכביש פנימי בכפר טמרה, בעת שרכב המבוטח על ידי התובעת, מ.ר. 9180369, שהיה נהוג על ידי גב' נסרין שמא (להלן: "רכב התובעת") היה במהלך נסיעה במעלה הכביש, בעוד שרכב המבוטח על ידי הנתבעת, מ.ר. 7745902, שהיה נהוג על ידי מר יוסף יאסין (להלן: "רכב הנתבעת"), נסע במורד אותו כביש.

אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה ארעה בקטע של הכביש שהוא ישר, כאשר במעלה הכביש ובמורדו, בתחילת העליה, קיימים עיקולים בכביש. אין גם מחלוקת כי בתאונה נגרם לרכב התובעת נזק לדלת שמאלית קדמית ואחורית וכן לכנף שמאלית אחורית (מעט מאחורי הגלגל) כאשר בתמונות הנזק ניתן להבחין בנזק מעיכה בדלתות ובכנף וכן בסימני שפשוף בדלתות.

אין גם מחלוקת, על אף שלא הוצגו בפני תמונות נזק לרכב הנתבעת, כי הנזק לרכב התובעת נגרם כתוצאה ממפגש עם פינה אחורית שמאלית של רכב הנתבעת (כאשר הצדדים חלוקים בשאלה כיצד נגרם אותו המפגש ובאחריות מי מהנהגים).

לטענת הנהגת ברכב התובעת, כפי שפורטה בעדותה בפני, במהלך נסיעה איטית מאוד במעלה הכביש, הבחינה ברכב הנתבעת מגיעה מולה ונכנס למסלול נסיעתה, או אז בלם רכב הנתבעת בלימה חזקה על מנת להמנע מפגיעה ברכבה, בלימה אשר כתוצאה ממנה סטה הרכב ימינה, פגע בקיר הנמצא בשולי הכביש, הסתובב על צירו כאשר חלקו האחורי שמאלי פוגע ברכבה. לתובעת לא היה הסבר מדוע לא צויין בהודעה שמסרה למבטחתה כי רכב הנתבעת בלם לאחר שנכנס למסלול נסיעתה, אולם טענה כי זו היתה גירסתה לאורך כל הדרך. הנהגת טענה כי למרות מהירות נסיעתה האיטית לא יכלה לחמוק מפגיעת רכב הנתבעת בה, שכן הכל התרחש במהירות, ובשל תנאי הכביש והעדרם של שוליים, לא יכלה לברוח ימינה. לטענתה היא עצרה את רכבה אולם למרות זאת רכב הנתבעת פגע ברכבה.

לעומתה טען הנהג ברכב הנתבעת, כי התאונה ארעה בשל סטיה של רכב התובעת לעבר רכבו, וזאת כאשר הרכבים ניסו לעבור במקביל במקום בו הכביש צר מאוד. מסיבה שאינה ידוע לו, לאחר שהרכבים עברו במירב אורכם האחד את השני, סטה לפתע רכב התובעת שמאלה לכיוון רכבו ופגע בפינה שמאלית אחורית של רכב הנתבעת, תוך שהוא הודף את רכב הנתבעת אל עבר קיר הנמצא מצידו הימני ואשר אליו נצמד עוד קודם לכן על מנת לאפשר את מעבר שני הרכבים בכביש הצר. הנהג לא יכול היה לתת הסבר מדוע הדיפתו אל הקיר לא הוזכרה בהודעה למבטחתו וגם לא נתן הסבר משכנע מדוע לא תבע את נזקיו באם הוא סבר שהנהגת ברכב התובעת אשמה בגרימת הנזק.

התברר בדיון כי שני הנהגים מסרו הודעות במשטרה, כך לטענתם, אולם אלו לא הוצגו בפני במהלך הדיון.

לאחר שמיעת העדויות בפני, שקילתן ושקילת טיעוני הצדדים, ולאור ההסדר הדיוני, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 4,500 ₪ בצירוף הוצאות משפט בגין אגרת משפט בסך 372 ₪, הוצאות העדה בסך 300 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,200 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

לאור ההסדר הדיוני אני פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השניה של האגרה.

ניתן היום, כ"ט כסלו תשע"ד, 02 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: